Daléth

אות ד:

יושבת בשער הוי"ו והוא שער התפלה והיא עשירית בין למעלה בין למטה ואין לה אות שני כי היא לבדה עומדת ומבטת בין ת"ת לחסד ומדתה מחסד, ושמה דלת לשון ודלת ראשך כארגמן, והיא יחידה וגדולה בחסד וברחמים, ובשעת כוכב ממשלתה:

וזה ציור הברית:

שדי ש ברית ד אות י קדש:

דשי ד אות ש ברית י קדש:

ידש י זאת ד אות ש ברית:

Image 1

Lettre Daleth :

Elle siège à la porte de Vav, qui est la porte de la prière. Elle est la dixième, tant en haut qu'en bas. Elle n'a pas de deuxième lettre car elle se tient seule, regardant entre Tiféréth et Ħesséd. Sa middah vient de Ħesséd.

Son nom, Daléth, signifie « porte » dans la langue des hommes, comme il est dit : « Le linteau de ta porte (daléth) est comme de la pourpre » (Cantique des Cantiques 7:6). Elle est unique et grande en Ħesséd et en Miséricorde. Son heure de domination est celle de Mercure :

הוא החסד ושמה אות מהשלושה כי היה אהרן הכהן הגדול מברך את העם ביד ימין כענין היד ה' תקצר ואיננו יד כי היחוד הגמור רומז בה כאשר ידע איש החסד שכתוב ויקרא בשם ה' וגם איש בצידו קרא בשם, ואות זה רמוז ביד והוא הימין ולא השמאל ולא האמצעי ולזה רומז ושאל לו במשפט האורים, והכח הזה נעלה מאוד גדולתו כי הוא נקרא אות לבוש הבדים, וממנה כח כוכב הרצון והאהבה ושלום וריעות ושם כח המדה מיכאל כלומר מי בשבעה המדות כמדה זו כי היא כלולה ורובה במקומה שכתוב ורב חסד ויחסה משה לישורון אין כאל, וסוד הדבר כי היא לובשת לבוש שמיני לבוא אל שבת שביעי לעבוד כי כהן גדול בימין והסגן בשמאל לעורר אהבה ושלום וריעות. וממנו כח גלגל הכוכב:

Image 2

Lettre Daleth :

Et voici la représentation du sceau de l'alliance :

Shaddai Shin alliance de Daleth lettre Yod sainte.

“Daleth Shin Daleth” lettre Shin alliance de Yod sainte.

“Yod Daleth Shin” Yod cette Daleth lettre Shin de l’alliance.

(Ici le livre fait tourner les lettres du Nom Shaddaï autour du daléth).

Elle (la lettre Daléth) est le Ħesséd, et son nom est une lettre parmi les trois (premières lettres du Tétragramme), car Aaron, le Grand Prêtre, bénissait le peuple de la main droite, comme il est dit : « La main de l'Éternel n'est pas trop courte… » (Nombres 11:23). Et ce n'est pas une main (physique), car l'union parfaite y est suggérée, comme le savait l'homme de Ħesséd, car il est écrit : « Et il invoqua le nom de Yhwh. » (Genèse 12:8) Et aussi, « L'homme qui était à ses côtés invoqua le Nom… » (Genèse 14:22).

Et cette lettre (Daléth) est suggérée par la main, et c'est la droite, et non la gauche, ni le milieu. C'est pourquoi il est suggéré : « Et il l'interrogea par le jugement de l'Ourim. » (1 Samuel 28:6).

Et cette force est extrêmement élevée dans sa grandeur, car elle est appelée la lettre du « vêtement de lin » (Lévitique 16:4). D'elle provient la force de l'étoile de la Volonté, de l'amour, de la paix et de la fraternité. Et le nom de la force de cette middah est Mikael, qui signifie « Qui est comme Él ? » parmi les sept middah, car cette middah (Ħesséd) les englobe toutes et est la plus grande dans sa place, comme il est écrit : « Moïse était un homme de grande Ħesséd, et il pardonna aux enfants d'Israël » (Nombres 12:3). Il n'y a personne comme lui.

Et le secret de la chose est qu'elle revêt le « vêtement de lin » pour entrer dans le Shabbath, le septième jour, pour officier, car le Grand Prêtre (se tient) à droite et son adjoint à gauche, pour éveiller l'amour, la paix et la fraternité. Et d'elle provient la force du mouvement de Mercure.

אות ד:

ד זה האות נעלה מאוד ואין לו ציור מחובר כי הוא משבעה העמודים פשוטים והוא תחלת פעולות הויות רומז לעולם המים ואורו ובריותיו בשמטתו גוף הראשון נשמות קדושות טהורות ומאירין מאוד כי השמיטה כולה אור בחסד גלגלים פשוטים זכים ולא מורכבים, כי בזמן ההיא לא היו גלגלים מד' יסודות וכחות מלאכים פשוטים כמים ברים וזכים ומאירים ימיניים ובריות חיות חיים ארוכים לא גלות להם ולא גלויות ולא גלגולים מגולגלים כי אם פשוטין, לא חוץ ולא ריחוק נמצאים כי אם פנימיים וטהורים וקדושים, וכל בריותיו מאור עליון נהנים ואין שם לא נחש ולא יצר הרע ואכילה ולא חוטאין ולא חטאים, וכל סדר ועבודה שעתה למלאכים, וחנוך בן ירד היה עמהם וסדר העבודה שעתה למלאכים, בריאותם והנייתם וחיותם וצורות הבקר והחיה כדמות צורתם ומטיילין עם זיו העליון בגן עדן וזו היא הנאתן ומזונן, ועל אותו הסדר תורתם וחוקם מאותו הצד, ומאותו הכח האות עתה כחות המלאכים משרתים עליונים וסוד המים העליונים וציור החיות וזיעתן, ומשם הטל החיים לישראל הנזכר בכל החיות ומייחדים היחוד הרמוז בדל"ת ובשמטתו שכבר עבר הנסתר והגנוז אשר השיג והזכיר אברהם ברמז כי היה גם הוא שם באותו המדה וזוכר מה שעבר ומה שהיה שם וגם איש בצידו, ולא השיגו קצת היחוד והאור ההוא, ונטע אשל אילן הספירות ביסוד ובעיקר היחוד הרמוז ובו קצצו האומות. וסוד ב' כהנים ראשונים העליונים אברהם ומשה בתחלת הכהונה לקשר הכל באור עליון ימין, על כן לא יד שמאל באמצע כי משפט הכהונה באורות הימין האור הגנוז בשבת כי שם ידבקו באור הדל"ת אשר היא אמם הראשון על יד חסד ואמת (נ"א כהן ואמת) דרך בקר וצאן באמת ושלום בסוף אשר שם הוא הציור הנורא, כי שם הקפו וכל שבחו וכל גופו ובא אל מקומו לאות אל גוף אחד, ושם כל הקפות כי הקב"ה גנזו לעצמו, וכל נשמות וכל גלגול שם ינוחו האם והבנים רקיעים וגלגלים צדיק ישבת לחיי העולמים כי ידבק בסוף במחיה העולמים. בזמן השמטה הדל"ת לא היו תומים כי אם אורים וכחם והנהגתם והכהנים הנזכרים ושם רואים ונהנין מאורם, והוא שם הגמור וחבורו והם זוכרים לימים ראשונים אשר היו לפניהם בזמן יהי אור עת ויהי אור בת"ת ונשמה וכדומה לו, ועיקר לכל אור ונשמה דמות כדמות עצם היחוד ואין משיגים מן הבינה ולמטה כי אם בדמות יחודו וכל שבבינה משיגים דמות יחודו כגון אור ונשמה וכוכב כי שם שער הנו"ן קידוש הכח הנעלם בכל הוי"ה כנשמה בעולמה ואתה מחיה את כולם, ומן החכמה משיגים דמות עצמות יחוד ואור מעצמו כאור השמש בעולם השפל אשר שם צפרים יקננו, ומן הכתר אור ויחודו ועצמותו ומהותו, ומזיו זוהרו תר"ך עמודי אור בתר"ך עולמות מזהירות ומאירות ומשם האור לח"י עולמות מיוחדות ליחוד היום ה' שמה, והם שולי הקנים בי"ת בסוד י"ה עליון, ומשם ח"י אלף כתות של מלאכי השרת ברחמים כלולים מד' פני החיה הנוראה להיות רכב אלהים עליהם ונתן עליו מים חיים אל כלי הנה מעמד הר סיני שלם במרכבתו והשם ביחודו, וכל הנוראות האלה באים מכח הכתר אשר שם היחוד האמיתי ותכלית אין סוף עצמותו בכת"ר יחודו וגם עצמותו והוא הנקרא אין סוף כל שהוא תוך תוכו של הכתר שאין סוף לתבונתו אשר שם ומשם ותוך שם עיקר יחודו, ומאין סוף יושג עצמות אורו וזוהרו ותכלית יחודו ועיקר עצמותו ועצמות יחודו ועצמות לפנים מזו אין קץ לתעצומו ולעיקר יחודו אשר שם כלל עצמותו ואצילותו באצילות יחודו, ומשם אור לנשמה נעלמת ונוראה פני חיה אור וזוהר לנשמה הנקראת נוראה שנתאצלו הכל ביחוד אין סוף וסתרו ותעלומות אשר שם, והוא סוד י"ג מעלות נעלמות, והוא שבת מנוחה לכל שבתות ולימים טובים ולמועדים לשבת אחד הנקרא שלום באמת ליחוד אחד כי הנה הכל יבוא בשלום אורות ונשמות ובאמת ובשלום הכל ליחוד אחד:

Image 3

Lettre Daleth :

Ce lettre, Daléth, est d'une élévation suprême. Elle n'a pas de forme composée, car elle fait partie des sept piliers simples et se trouve à la racine des actions de l'existence. Elle symbolise le monde aquatique primordial, sa lumière et ses créatures. Dans son firmament se trouvaient les premières âmes, saintes, pures et extrêmement lumineuses, car tout le firmament était lumière, baignant dans la bonté de sphères simples, pures et non complexes.

Car à cette époque, il n'y avait pas de sphères composées des quatre éléments. Les forces angéliques étaient simples, comme des eaux claires, pures et lumineuses, droites. Les créatures vivantes jouissaient d'une longue vie, sans exil, ni errance, ni réincarnation, mais dans la simplicité. Il n'y avait ni extérieur ni distance, mais uniquement intériorité, pureté et sainteté. Toutes les créatures étaient nourries de la lumière supérieure, et il n'y avait ni serpent, ni mauvais penchant, ni nourriture, ni pécheurs, ni péchés.

Tout l'ordre et le service étaient alors dédiés aux anges. Énoch, fils de Jared, était parmi eux, et l'ordre du service était celui des anges. Leur création, leur joie, leur vie et les formes du bétail et des animaux sauvages ressemblaient à leur propre forme. Ils se promenaient avec la splendeur divine dans le Jardin d'Eden, et c'était là leur plaisir et leur nourriture.

Leur Torah et leurs lois étaient fondées sur cet ordre et sur cette force. De cette force proviennent les anges qui servent les sphères supérieures, le secret des eaux supérieures, la forme des êtres vivants et leur splendeur. De là vient la rosée de vie pour Israël, imprégnée dans toutes les Ħayoth.

Ils réalisaient l'union mystique symbolisée par la lettre Daléth et son firmament. Abraham l'a atteinte et mentionnée de manière allégorique, car il était aussi présent à cette époque et se souvenait de ce qui s'était passé et de ce qui était là. « Et l'homme qui était à ses côtés… » (Genèse 14:22), mais il n'a pas atteint la totalité de l'union et de cette lumière. Il planta un tamaris, l'arbre des Séfiroth, dans le fondement et l'essence de l'union mystique. C'est là que les nations ont trébuché.

Le secret des deux premiers prêtres supérieurs, Abraham et Moïse, au commencement de la prêtrise, était de lier le tout à la lumière supérieure, à droite. C'est pourquoi la main gauche n'est pas au milieu, car le jugement de la prêtrise réside dans les lumières de la droite, la lumière cachée du Shabbath. Car c'est là qu'ils s'attacheront à la lumière de la lettre Daléth, qui est leur première mère, par la bienveillance et la vérité, le chemin du bœuf et de l'agneau, dans la vérité et la paix à la fin.

C'est là que se trouve la forme redoutable, car c'est là qu'ils se sont prosternés, avec toute leur gloire et tout leur corps, et sont venus à leur lieu, à la lettre, en un seul corps. Et là se trouvent toutes les révolutions, car Dieu les a gardées pour Lui.

Et toutes les âmes, et tous les guilgoulim, se reposeront là, la mère et les enfants, les firmaments et les sphères. Le juste est assis pour la vie des mondes, car il s'attachera finalement à la source de la vie éternelle.

À l'époque du Firmament de la lettre Daléth, il n'y avait pas d'Ourim et de Toumim, mais seulement les Ourim, leur force, leur direction et les prêtres mentionnés. C'est là qu'ils voyaient et jouissaient de leur lumière.

C'est là que se trouve le Nom complet et son union. Ils se souviennent des premiers jours qui les ont précédés, à l'époque de « Que la lumière soit », dans la Tiféréth, la Neshamah, et ainsi de suite. Et l'essence de toute lumière et de toute âme est la ressemblance avec l'essence même de l'union.

On ne peut les atteindre à partir de la Binah et en dessous, sauf sous la forme de Son unité. Et tous ceux qui sont dans la Binah atteignent la forme de Son unité, comme la lumière, l'âme et l'étoile (Mercure). Car là se trouve la porte de la lettre Noun, la sanctification de la force cachée dans chaque existence (havayah), comme l'âme dans son monde. « Et tu les fais vivre toutes. » (Néhémie 9:6).

Et à partir de la Ħokhmah, on atteint la forme de l'essence même de l'unité et de la lumière provenant de Lui-même, comme la lumière du soleil dans le monde inférieur où les oiseaux font leur nid. Et à partir de la Kéter, on atteint la lumière, Son unité, Son essence et Sa nature.

De l'éclat de Son Zohar proviennent 280 colonnes de lumière dans 280 mondes, éclairant et brillant. De là vient la lumière pour 18 mondes spéciaux dédiés à l'unité du jour, dont le nom est Dieu. Ce sont les bords des roseaux, Beith, dans le secret du Yah supérieur.

De là proviennent 18 000 groupes d'anges miséricordieux, composés des quatre visages de la redoutable Ħayah, pour être le char d’Élohim au-dessus d’eux. « Il donne dessus des eaux vives dans un récipient » (Nombres 19:17). Voici le mont Sinaï dans sa Merkavah et le Nom dans son unité.

Et toutes ces choses redoutables proviennent de la force de la Kéter, où se trouve la véritable union et l'infinité de Son essence. Dans la Kéter se trouve Son unité et Son essence. C'est ce qu'on appelle Éin-Sof, qui est au cœur de la Kéter, dont la compréhension est infinie. C'est là que se trouve l'essence de Son unité.

Et d’Éin-Sof, on atteint l'essence de Sa lumière, de Sa splendeur et la finalité de Son unité, l'essence de Son essence, l'essence au-delà de l'essence. Il n'y a pas de limite à Sa puissance et à l'essence de Son unité, où se trouve la totalité de Son essence et de Son émanation dans l'émanation (atsilouth) de Son unité.

De là vient la lumière pour l'âme cachée et redoutable, le visage de la Ħayah, lumière et splendeur pour l'âme appelée redoutable. Tout a été émané dans l'unité infinie, dans ses secrets et ses mystères. C'est le secret des 13 élévations cachés.

C'est le Shabbath du repos pour tous les Shabbatoth, pour les jours saints et pour les fêtes, un Shabbath appelé « Paix dans la vérité », pour une seule unité. Car voici, tout viendra en paix, lumières et âmes, dans la vérité et la paix, le tout pour une seule unité.

Hé

אות ה:

גבורה נמצאת היא בכל צד, אם למעלה אם למטה, והיא מכוונת לשתיהן דכתיב הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו כי היא לפנים ולאחריו אם קשה ואם רפה, וציורה כולל ב' מדות הרפה והקשה, והן מהשלישית העליונה ושלשתן אחד רמוז לשם המיוחד אשר מהם, וציורו מוכיח כאמרו היד ה' תקצר, וגם יד ה' היתה בם, ולבנה ממשלתה:

Image 1

Lettre Hé :

Guevourah se trouve de chaque côté, que ce soit en haut ou en bas, et elle est orientée vers les deux, comme il est écrit : « Voici son salaire avec lui, son action en face de lui » (Esaïe 40:10). Car elle est devant et derrière, qu'elle soit dure ou douce. Sa forme comprend deux attributs : le doux (rafah) et le dur (qashah), et ils proviennent d’un troisième supérieur, et les trois sont un, faisant allusion au Nom d’unicité qui vient d'eux. Sa forme le prouve, comme il est dit : « la main de Yhwh n’est pas courte » (Esaïe 59:1) et « La main de Yhwh était aussi en eux » (Deutéronome 2:15). La lune est sous son sa gouvernance.

אות ה:

זאת האות היא רמוזה לה"א של גבורה ולה"א של מלכות לכן הביא פסוק זה לומר הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו כי הוא מביא כל הפעולות לפני כח הד' שהיא רצון ואהבה בחסד כי היד ה' אשר לא תקצר אמצעי לקשר הימין עם השמאל כדי שתעלה לרצון לברית מן הגבורה ואותו ה' שם אהרן בקטורת וזה זכר לברית עליון היד הימין כענין ישימו קטורה באפך כי בחסד ואמת יכופר עון ואותו השם (נ"א הס"ם) הוא גנוז למלאך המות והוא הודיע למשה בעת צורך כשהקטורת עולה בימין כאשר ירים משה ידו ויזכור להם את בריתו והציור בב' סמים ושניהם ממחצב אחת הדומה להם (נ"א ה"ה ד"י וכן משמע מן הפירוש) הרמוז ליד משה. ומכחה כח הלבנה ומיעוט אורה הנשאר במיעוטה להגוף והגנוז לצורך הנשמה כי בה רמוז האור הראשון והאחרון, ושם המדה גבריא"ל המורה על המחצב. ומכח מדה זו אור הלבנה:

Image 2

Lettre Hé :

Cette lettre est une allusion au Hé de Guevourah et au Hé de Malkouth. C'est pourquoi il cite ce verset pour dire : « Voici son salaire avec lui, son action en face de lui » (Esaïe 40:10), car il amène toutes les actions devant la puissance du Daléth, qui est Volonté et Amour avec Ħesséd. « la main de Yhwh n’est pas courte » (Esaïe 59:1). C’est l'intermédiaire pour lier la droite avec la gauche afin qu'elle s'élève par la Volonté de l'alliance de la Guevourah. Et ce même Hé, Aaron l’a mis dans l'encens, et c'est un rappel de l'Alliance Supérieure, la main droite, comme il est dit : « Ils mettront l'encens dans ton nez » (Deutéronome 33:10) car par Ħesséd et Éméth, l'iniquité est expiée. Et ce même poison (sam) est caché à l'ange de la mort, et il l'a révélé à Moïse au moment du besoin, lorsque l'encens montait à droite, lorsque Moïse leva la main et leur rappela leur Alliance.

Le dessin des deux poisons (samim), et toutes deux proviennent d'une même source qui leur ressemble (c'est-à-dire le Yod, comme il ressort du commentaire), allusion à la main de Moïse. Et de sa force vient la puissance de la lune et la petite quantité de lumière qui reste dans sa diminution pour le corps et ce qui est caché pour le besoin de l'âme, car en elle est suggérée la lumière première et la lumière dernière. Le nom de la middah est Gabriel, qui indique la source. Et de la force de cet attribut vient la lumière de la Lune.

אות ה:

ה אות זה מורה בעולם השפל, והנה נשמות בעולם מלוכלכות וגם השוכן אתם בתוך טומאתם כי נמכרנו אני ועמי למדה הקשה בהיקפה, ויקח אחת מצלעותיו העליונים לבשר ובשעת החיבור עצם מהעצמות וכן דרך הנשמות ובעת הפדיון חיבור אחת ביחוד שלם אשר פדה בשלום הכל גוי ואלהיו. ואלו דרכי שמטה והויותיה בהקפתה וגלגולה ונתיבותיה הקשה בה' בראם ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים כל דבר קשה אשר מצדה מעוט הלבנה וגליות הנשמה במעוטה, ואותיות מורכבות לא פשוטין כבראשונה שהיה פשוטה, וגלגלים פשוטות במהלכם זכים וזהירים וכחות ומלאכים פשוטין ולא מורכבים ימינים ומעט שמאליים לצורך העולם, וחיים ארוכים לא יצה"ר ולא אכילה, אבל נהנים באותו מדרגת מלאכים סדר עבודתם והנאתן ובריאותן וחיותן וצורות פשוטה יפה ובריאה ודמות חיה ובקר כדמותן כי מפני אדם היו, וקושי המדה שינה הכל, עתה אותיות מחוברות בכחות מורכבות של עליון חוץ מן האצילות והגלגלים מגולגלים כוכבים ומלאכים יחד עליונים ותחתונים מקושי המדה וחוקה בתורת ה' אשר ממנה ומצדה כחות וגבורות חזקים וקשים גליות רבות ארוכות, חיים קשים וקצרים, ועצמות וגופים עליונים ותחתונים, יצה"ר פריצות ועזות, ושכחת השם והכרת היחוד ואצילותו, אבל טומאה וריחוק וחוץ מעלה ומטה אשר משם ה' יתירה בעבור פרים הנשרפין ושעירים הנשרפים שחיטתן בצפון, והצד ציד בפיו להרוג ולשחוט מצד הה"א, וראוי לנו לתיקון השם לשחוט הבעלי חיים בסוד ה' דברים המפסידים נבחר לו מיתה יפה דכתיב ואהבת לרעך כמוך ולא תפסיד השחיטה ותפסול הבהמה זכור לאפך ואוי נא לנו כי חטאנו. והמשכיל ידום ויתן אל לבו לקונן ולאונן על נפשו ולכסות דם חיה ועוף במצות התורה שלא תצעק הנפש ההיא עליו כי הנפש הוא הדם כי נפש כל בשר בדם הוא ולכן צווה שלא לאכול דם. כי כל הדרכים האלו הרבים נתיבות מכוסות לאל דעות מיועצות. ומשם הקושי ויכבד לבו הוא ועבדיו, ואתה הסיבות את לבם אחורנית למה תתעינו ה' מדרכיך וכדומה לו, ומשם האובדות והדחויות בגלגולים בשני אחים יחדיו נפש מנפשו על כן פרץ וזרח שני הפרצופין באחד הנשמות תאומות ובסוף משלימות, על כן בא האיחור בעבור כי איחר דינו אם הנפש נשמה מנשמתו ונמצא כי העצם מעצמו וזכה בו. ואלו הדרכים רבים ונפלאים אשר מכוסים שבאו הכל מצד המדה חוקה ותורתה בזמנה כי היא בית קיבול השמרים כולן, וכחה בשופר בעצמה להנהיג עולמות אשר קנה וכן כל שמטה בזמנה. וכחה בשעת הלבנה:

Image 3

Lettre Hé :

Hé indique le monde inférieur et que les âmes dans le monde sont souillées, et même Celui qui réside parmi eux dans leur impureté, car nous avons été vendus, moi et mon peuple, à la middah dure (qashah) dans son cycle (teqoufah). Il prit une de ses côtes supérieures pour [créer] la chair, et au moment de l'union, à os des os, ainsi va le cheminement des âmes. Et au moment de la rédemption, une union dans une unité complète qui rachètera tout, nations et divinités, dans la paix.

Telles sont les voies de la shemitah et ses hoyoth dans son cycle (teqoufah) et sa sphère (galgal), et ses chemins durs créés par Hé, « Lorsqu’ils furent créés, au jour que Yhwh-Élohim fit la terre et les cieux » (Genèse 2:4). Toute chose dure qui vient de son côté, la diminution de la lune et les exils de l'âme dans sa diminution. Les lettres sont composées, non simples comme au début où elle était simple. Les sphères sont simples dans leur mouvement, pures et brillantes, et les forces et les anges sont simples et non composés, droits et peu à gauches pour les besoins du monde, avec une longue vie sans mauvais penchant ni besoin de nourriture, mais jouissant du même niveau que les anges, leur ordre de service, leur plaisir, leur santé, leur vitalité. Leurs formes étaient simples, belles, saines, selon leur ressemblance de la Ħayah du bœuf, car ils sont issus d’Adam.

La dureté de la middah a tout changé. Maintenant, les lettres sont liées dans des forces composées du [monde] supérieur, en dehors de l'Émanation (Atsilouth). Les sphères sont en rotation, étoiles et anges ensemble, supérieurs et inférieurs, de la dureté de la middah et de sa loi dans la Torah de Yhwh, qui vient d'elle et de son côté. Des forces et des puissances fortes et dures, de nombreux exils longs, des vies difficiles et courtes, et des os et des corps supérieurs et inférieurs, le mauvais penchant, la débauche et l'effronterie, l'oubli du Nom et la reconnaissance de l'unité et de son Atsilouth, mais aussi l'impureté et l'éloignement, et l'extérieur en haut et en bas, d'où vient le Hé supplémentaire du Nom, en raison des taureaux brûlés et des boucs sacrifiés dont l'abattage se fait au nord.

Le chasseur « chasse avec sa bouche » (Genèse 25:28) pour tuer et abattre du côté du Hé. Il nous incombe de réparer le Nom divin en abattant les animaux selon le secret des cinq (hé) paroles qui provoquent la perte. Mieux vaut pour lui une mort digne, comme il est écrit : « Tu aimeras ton prochain comme toi-même » (Lévitique 19:18), et tu ne gâcheras pas l'abattage et ne rendras pas l'animal impropre. Souviens-toi de ta colère et malheur à nous car nous avons péché. Et le maskil se taira et prendra à cœur de se lamenter et de pleurer sur son âme et de couvrir le sang de la bête et de l'oiseau selon les commandements de la Torah, pour que cette âme ne crie pas (vengeance) contre lui, car l'âme est dans le sang, car l'âme de toute chair est dans son sang, c'est pourquoi il a ordonné de ne pas consommer de sang.

Car toutes ces nombreuses voies sont des chemins sont cachés à la connaissance divine, conseillés par des desseins secrets. De là vient la dureté, et le cœur de l'homme s'alourdit, ainsi que celui de ses serviteurs. « Toi qui as fait tourner leur cœur en arrière » (1 Rois 18:37), « Pourquoi nous as-tu fait errer, Yhwh, loin de tes voies » (Ésaïe 63:17), et ainsi de suite. Et de là viennent les pertes et les rejets dans les guilgoulim. Deux frères, âme issue de la même âme, se retrouvent confrontés. L'un prospère, l'autre périt. Deux faces d'une même pièce, l'une lumineuse, l'autre sombre, s'affrontent dans une seule et même âme. Finalement, la lumière l'emporte. Le retard est dû au fait que le jugement est différé, si l'âme est issue de la sienne propre, et il s'avère alors que l'os est issu de son propre os, et qu'il l'a mérité.

Tels sont les chemins nombreux et merveilleux, cachés, qui proviennent tous de la Middah, de sa loi et de sa Torah en son temps, car elle est la maison qui reçoit tous les sédiments. Son pouvoir réside dans le shofar, qu'elle utilise pour diriger les mondes qu'elle a acquis. Ainsi en est-il de chaque Shemitah en son temps. Son pouvoir se manifeste au moment de la [nouvelle] Lune.

Vav

אות ו:

הו' עצמו תפארת והיא עמוד לעולמה שנאמר הנה מקום אתי, ו' מלשון ווי העמודים שהם חצי שם ואין לה ציור כ"א העמוד לבד, ומשגיח מעלה ומטה ופניו מכנגד הה' בעבור שאין צורך ה' לו' כי הה' צורך שנאמר ויגבה ה' צבאות במשפט וממשלתה לבנה:

Image 1

Lettre Vav :

Le Vav, lui-même, est Tiféréth, et il est le Pilier de son monde, comme il est dit : « Voici, il y a un Lieu avec moi. » (Exode 33:21) Vav vient de l'expression « vavéi haâmoudim » (« les crochets des piliers » (Exode 38:11)), qui sont la moitié du Nom, et il n'a pas d’autre forme, seulement le pilier seul. Il veille en haut et en bas, et son visage est tourné vers le Hé car le Hé n'a pas besoin du Vav, car le Hé est nécessaire, comme il est dit : « Le Yhwh Tsevaoth s’élève par l’équité », et son gouvernement est la Lune.

אות ו:

וי"ו היא כימי קדם ימי עולם הימים הראשונים, והוא חותם יעקב בצורתו אשר מהם חמה ולבנה לחדשי השנה ולשבתותיה עד השבת הגדול ראש חדש לחדשים כענין החדש הזה לכם זה אלי ואנוהו, וארז"ל המברך ברכת הקידוש לבנה כאלו מקבל פני שכינה בעבוד חידוש העתיד הבא אור הגנוז ליום השבת והוא העומד מן העולם ועד העולם כענין הנה מקום אתי כי כבודו בעצמו מקום לעולמו, וממנו ימים לכל הימים כענין ימים על ימי מלך תוסיף, והוא המאור הגדול וממנו אור הלבנה. וסביב זה האות ז' כתות של מלאכים לא מיכאל ולא גבריאל כי אם מחנה חיות טהורות לאלפים ולרבבות כי ו' פעמים ו' הוא חצי השם כי ו"פ ו' עולה שלשים וששה, והוא חצי השם של ע"ב שכנגדו משפחות בעולם עובדים דבר ומשתתפין השם עם אותו דבר העבודה, ונגדם שרים סביב המדה וחצי השם עובדים דבר עבודה בלי שיתוף, ואותן השרים הן סביב גלגל חמה כי אור החמה מאור המדה וע"ז נאמר כי רגע באפו כי בכל רגע שחמה זורחת השם כועס ולעתיד בושה החמה ועובדיה כי מלך ה' בשם ע"ב והוא אור לכל כוכבי אור, ומשם באות הנשמות לעולם ובסוף הם צרורות בציור החיים, וממנה כח אור החמה והיא מרפאה, והיא עושר וחיים חן וכבוד והיא ריפא אברהם בעבור בריתי:

Image 2

Lettre Vav :

Le Vav est un principe antérieur aux jours du monde, aux premiers jours, et c'est le sceau de Jacob dans sa forme, à partir duquel le soleil et la lune [existent] pour les mois de l'année et ses shabbath jusqu'au Grand Shabbath, Rosh Ħodésh pour les mois, comme il est dit : « Ce mois sera pour vous » (Exode 12:2), « Voici mon Dieu et je le glorifierai » (Exode 15:2).

Nos sages ont dit que celui qui bénit la bénédiction du Qiddoush Levanah (sanctification de la lune) est comme s'il accueillait la Shekhinah dans le service du renouveau futur, la lumière cachée pour le jour du shabbath. C'est ce qui subsiste d'un monde à l'autre, comme il est dit : « Voici, il y a un Lieu avec moi. » (Exode 33:21), car sa gloire même est une place pour son monde. De lui viennent les jours pour tous les jours, comme il est dit : « Ajoute des jours aux jours du roi » (Psaumes 61:7), et c'est le grand luminaire, et de lui vient la lumière de la Lune.

Autour de cette lettre Vav, il y a sept groupes d'anges, ni Mikaël ni Gabriel, mais une armée d'êtres vivants (ħayoth) purs par milliers et par myriades. Car six fois six est la moitié du Nom, car la valeur numérique de Vav est six, et six fois six est égal à trente-six, et c'est la moitié du Nom de 72, en face duquel il y a des familles dans le monde qui servent une chose et associent le Nom à cette chose qu'ils servent,

Face à eux, des princes gravitent autour de la Middah et la moitié du Nom servent une chose sans association. Ces princes sont autour de la sphère du soleil, car la lumière du soleil provient de la lumière de la Middah, et à ce sujet il est dit : « Car un instant dans Sa colère » (Psaumes 30:6), car à chaque instant où le soleil se lève, le Nom est en colère. Dans le futur, le soleil et ses adorateurs seront couverts de honte, car le roi, c'est Yhwh régnera avec le Nom de 72, et c’est une lumière pour toutes les étoiles lumineuses,

De là viennent les âmes dans le monde, et à la fin, elles sont liées dans l’image de la vie. De là vient la force de la lumière du soleil, et elle guérit. Elle est richesse et vie, grâce et gloire, et elle est la guérison qu'Abraham a reçue grâce à mon alliance.

אות ו:

ו זו האות מורה צורה בלי ציור כי הוא צורה פשוטה לפי שמטתה, והיא עיקר ז' עמודי פשוטין ולא מחוברין כי היא הבינה חצבה לעצמה שבעה עמודים פשוטין מזהירים לכמה רבבות עולמות וכחות צבאות וחיילות, וזה עמוד מיוחד כי ממנו תורות פלאות לי"ב גבולי האלכסון, והעטרת מתעטף בהם בטלית אור ראשון כולו רחמים ושואלת מכל גבוהים בי"ג מדות הרחמים ויקרא, וכן הרבה לבניה לעשות כן כי הוא עומד ביחוד אורות ונשמות לאחד לעצמות היחוד, וממנו ששה ימים בצורת יעקב עם דמדומי חמה ר"ל טינטולי"ש, והמלה הזאת דמדום מלשון ניצוצות לשבת וחדשי השנה בששים גבורים ברכת הכלה בסוד התרשישים פועלים לאחד קיץ ולאחד חורף. ושמיני חג בחורף זמנו, והיא תורה מהתורה הקדומה, והיא קרבן תודה חמץ ומצה כשם עולה וממנה נוראות נאמרת כתות טהורות על שרי האומות חלוקות וממנה כל פעולות לכחות עליונות מלאכים ומשרתים ומייחדים ומקדישים ועולות וזבחים וממנה כחות ונשמות טהורות ומיחדות אור עליון ומשם רוחות לכל בשר אלהי הרוחות ורוח לכל אלהות הרוח לכל בשר בסוד התמורה באוהל דתן ואבירם ועמד ושתלם וירדו חיים שאולה כי ניאצו לכך יבואו בנרתקן הרוחות באל אלהים ונרתק מיוחד עד באל עליון ולכן פדיון הבכורים שלא יצטרכו למדה זו, ובשמטתה יהיו הכל שוין תורה וקדושה יפה מאירת עינים זכה וטהורה כקרבן תודה אהבה ביראה זאב בטלה לאחד כי מלאה הארץ דעה גלגלים מאירים וכחות בינונים מיוחדים והשוער בגבורה ולא כדין אורה ולבנה ממשלתה והשוער בגבורה באור כחה ולא כדין ולא תתמעט כאשר בלבנה לא גלגול ולא טינוף לו ולנשמות כ"א לבד ירידה כי כולם ידעו את ה':

Image 3

Lettre Vav :

Ce Vav, cette lettre, indique une forme sans image, car c'est une forme simple, puisqu'elle est issue de la Shemitah. Et elle est l’essence des sept piliers simples et non composés, car c'est la Binah qui a taillé pour elle-même sept piliers simples et brillants pour des myriades de mondes, des forces, des armées et des légions.

Ce pilier est unique, car de lui proviennent des enseignements merveilleux pour les douze limites de la diagonale. La couronne s'enveloppe dans un Talith de lumière primordiale, entièrement miséricordieux, et elle interroge toutes les hauteurs avec les Treize Attributs de la Miséricorde et appelle.

 Ainsi, elle encourage ses enfants à faire de même, car il se tient dans l'union des lumières et des âmes pour les unir à l'essence de l'Unité. De lui proviennent six jours dans la forme de Jacob avec le crépuscule, c'est-à-dire les nuances du Tintoulish [טינטוליש]. Et ce mot « crépuscule » vient du mot « étincelles » (nitsotsoth) pour le Shabbath et les mois de l'année, avec soixante héros, la bénédiction de la mariée dans le secret des Tarshishim, agissant pour unir l'été et l'hiver.

Le huitième jour de la fête est en hiver, et c'est une Torah de la Torah primordiale. C'est une offrande de remerciement, levain et pain azyme, comme le nom « ôlah » (montée, offrande). D'elle viennent des choses terribles dites par des groupes purs sur les princes des nations divisées. D’elle proviennent toutes les actions pour les forces supérieures, les anges et les serviteurs, et ils unifient et sanctifient, et les montées et les offrandes,

D'elle viennent les forces et les âmes pures qui unifient la lumière supérieure, et de là viennent les esprits pour toute chair, le Dieu des esprits et l'esprit pour toutes les divinités, l'esprit pour toute chair dans le secret de l'échange dans la tente de Dathan et Abiram. Il s'est levé et les a plantés, et ils sont descendus vivants dans le Shéol car ils ont blasphémé. C'est pourquoi ils viendront dans leur lien, les esprits El Élohim, et avec un lien spécial jusqu'au El Elyon.

C'est pourquoi il y a le rachat des premiers-nés, afin qu'ils n'aient pas besoin de cette middah. Dans sa shemitah, tous seront égaux, la Torah et la sainteté seront belles, illuminant les yeux, pures et immaculées comme une offrande de remerciement, l'amour dans la crainte, le loup avec l'agneau en un, car la terre sera remplie de connaissance. Les sphères brilleront et les forces intermédiaires seront unifiées, et le gardien sera dans la force et non selon le jugement de sa lumière, et la lune aura son règne. Le gardien sera dans la force avec la lumière de sa puissance et non selon le jugement, et elle ne diminuera pas comme la lune, pas de cycle ni d'impureté pour lui et pour les âmes, seulement une descente, car tous connaîtront Yhwh.

Zayin

אות ז:

היא רומזת למדה הנוצחת שנאמר והיה כאשר ירים משה ידו מלשון כלי זיין כי היא כלי מזויין ומזומן לנצוח, והנה הרמת ידי משה בציור הז' וציור מדתו וארז"ל מכאן לנשיאת כפים בתורה, וחותמו אמת והוא ישיש כגבור לרוץ אורח כי ממשלתה בשעת חמה:

Image 1

Lettre Zayin :

Elle fait allusion à une middah victorieuse, comme il est dit : « Et il arriva que lorsque Moïse levait sa main » (Exode 17:11),  l'expression « lever sa main »  faisant allusion à une « arme » (zayin), car elle est un instrument armé et prêt à vaincre.  Ainsi, l'élévation de la main de Moïse est représentée par la forme du Zayin, et par la forme de sa middah. Nos sages ont dit de là (déduit de ce verset) : « d'où la pratique de lever les mains pendant la lecture de la Torah. » Son sceau est la Vérité (Éméth), « il se réjouit comme un héros parcourant sa route » (Psaumes 19:6), car son règne est au moment de la chaleur (Ħamah = Soleil).

אות ז:

וציורה מטה אלהים בידו, כי כמשען היה בראש המטה בציור יד וע"ז וירם ידו במטהו ולא אמר מטה אלהים, וכאשר ידע ציור המטה לא ביקש במטה כענין כאשר ירים משה ידו כי ממלא מקומו כענין וזה לך האות כמו על המשקוף והיו לאות על ידך ועל הבתים כי בחוזק יד הוציא, ונשיאת כפים למד אהרן מן החזן המברך את הכלה כי ידו נגד ידו. ושם המדה כח כענין קול ה' בכח והאלהים יעננו בקול, ועל עמוד אחד העולם עומד ושמו צדיק יסוד עולם כי אות הוא בינו ובין הברית כשבת, ואמרו גדולה מילה שמגעת עד כסא הכבוד הנקרא שמים שנאמר השמים כסאי כי יש כסא וכסא לכסא כענין השמים ושמי השמים לא יכלכלוך, וכעצם השמים לטוהר ועטרת זהב בראשה וסביבה רבבה של מלאכים גבורי כח לשמוע בקול דברו. וכח גלגל חמה ומהלכיה ונתיבותיה ממנה כענין קול רעמך בגלגל וזהו היא ההברה של גלגל חמה:

Image 2

Lettre Zayin :

Sa forme est celle du bâton d’Élohim dans sa main, car il y avait comme un appui en haut du bâton en forme de main. C'est pourquoi il est dit « il leva sa main avec son bâton » et non pas « le bâton d’Élohim ». Et quand il connut la forme du bâton, il ne demanda plus le bâton, comme dans le passage « lorsque Moïse levait sa main », car il remplit sa fonction, comme dans le passage « et ceci sera pour toi un signe (oth) », comme sur le linteau « ce sera un signe (oth) sur ta main et sur les maisons », car car c'est avec une main forte qu'il fit sortir.

Et Aaron apprit l'élévation des mains du chantre qui bénit la mariée, car sa main est face à sa main. Le nom de la middah est Force (Koaħ), comme dans le passage « la voix de Yhwh est dans la force (koaħ) » et « Élohim nous répondra par la voix ». Et le monde repose sur un pilier, et son nom est « le Juste (Tsaddiq), fondement du monde », car c’est un Signe entre lui et l'Alliance, comme le Shabbath.

Et ils ont dit : « Grande est la circoncision, qui atteint jusqu'au Trône de gloire, appelé Ciel », comme il est dit : « Les cieux sont mon Trône », car il y a un trône et un trône pour le Trône, comme dans le passage « les cieux et les cieux des cieux ne peuvent te contenir ». Et « comme l'Essence des cieux est la pureté » Une couronne d'or est sur sa tête, et autour d'elle, des myriades d'anges, puissants en force, pour écouter la voix de sa parole.

Et la force de la sphère solaire, ses mouvements et ses chemins proviennent d'elle, comme dans le verset « le bruit de ton tonnerre est dans la sphère », et c'est le son de la sphère solaire.

אות ז:

ז מכח זה האות כחות גבורות נוראות חזקות גבוהות וטהורות כלולות מים טהורים וממנה ומכחה לטהר כל טומאה ורחוק מרחיק, וממנה אות ברית וכמן הבא מן הבינ"ה הוא מתקנו וטחנו בכחו לצורך הצדיק ומשם לצורך הנשמות שיקבלו התודה והשמטה בקשיותה בדרכיה בסוד המטה ומשה בציור כח מדתו להרחיק כל ריחוק וחוץ לקיבוץ גליות ביחוד הזיוג בברכת היחוד בסוד ז' לז' קולות שם מיוחדות ז' עמודים לשלום מיוחדים בכח ז' אבנים ומז' עמודים עמוד אחד מקבצם וצדיק יסוד עולם אשר שם ברית ושבת בחוזק המדה שתקנם, ומשם כח ותיקון בגלגלי חמה ונתיבותיה קול רעמך בגלגל, וכח האות להבריח כל טומאה בחזקה וכל דבר הבא מן הטומאה ומצדה, וגם כחות חוץ וכחות חיצוניות ורחוקות, כי הוא ציור מציור באות טי"ת השבת ישבת לכל שבת, ושדי שמו, גבריא"ל שמו, יסוד שמו, צדיק שמו, נצ"ח אל, ועל זה חותמו ככל קדושה רבה כמו בתפילין אות שמו, ופסח אות שמו, ושבת אות שמו, ומילה אות שמו, וממנו אות הקשת ובכל מקום שהוא בורחת ממנו הטומאה וע"כ היה על המשקוף להבריח המיתה הבא מצד הטומאה. וכח האות בשמיטתה שיהא אז מים צלולים מעוטים וחזקים וטהורים, תורתה פשוטה ואותיות פשוטות וחזקות גלגלים וכוכבים כולם חזקים כולם אורות מאירות גדולות כחות מלאכים חזקים משוררים ולא כלים וכל צורות ופעולות משונות כענין השמטה בתוקפה וחזקה כחמה בממשלתה בצורה משונה, ובריאות העולם פשוטות כמעשה גן עדן לבד כל עניניו פשוטות וחזקות כי הם בשמרי המדה בגלגלה וכחות פשוטות ומעוט פריה ורביה למשפחות הטומאה שנאמר ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ לרוב חוזק העולם וקדושתו, לא גליות ומשפחות כי אם משפחה אחת מעוטה וחזקה ונוראה מכחה החמה בקומתה לא יצר ולא כחות טומאה וחוץ ולא מיתה עד סוף השמטה וכולם מתים בנשיקה ותורתם פשוטה וחזקה כקרבן עולה ומן יהא אכילתן ולא בעשבי האדמה וכקיום מלאכים קיומם ומועדים ששה לשורר ולזמר ימים חזקים ושבתות ארוכים בריות משונות גדולות בריאים וחזקים ופרצופין זכים ומאירים:

Image 3

Lettre Zayin :

De la force de cette lettre, proviennent les forces des puissances redoutables, fortes, élevées et pures, composées d'eaux pures. D'elle et de sa force découle la purification de toute impureté, l'éloignant au loin. D'elle provient le Signe de l'Alliance, et comme la manne qui vient de la Binah, elle la prépare et la moud par sa force pour le Juste, et de là pour les besoins des âmes qui recevront la gratitude et la Shemitah dans sa rigueur, dans ses voies, selon le secret du bâton et de Moïse, à l'image de la force de sa middah, pour éloigner tout éloignement et extérieur au rassemblement des exilés, dans l'union du couple, dans la bénédiction de l'Unité, dans le secret des 7 pour les 7 voix, là sont unifiés 7 piliers pour la paix, unis dans la force des 7 pierres et des 7 piliers, un pilier les rassemble tous, et le « Juste, fondement du monde », où se trouvent l'Alliance et du Shabbath, dans la force de la middah qu'il a établie.

De là vient la force et la rectification dans les orbites du soleil et ses chemins, « la voix de ton tonnerre dans la sphère ». La force de la lettre est de chasser toute impureté avec force et toute chose venant de l'impureté et de son côté, ainsi que les forces extérieures et étrangères et lointaines, car c'est une forme de la forme dans la lettre Teith, le Shabbath, Shabbath (repos) pour chaque Shabbath. Son nom est Shaddai, son nom est Gabriel, son nom est Fondement (Yessod), son nom est Juste, Netsaħ El (Victoire de Dieu), et sur cela son sceau est comme toute grande sainteté, comme dans les tefillins son nom est un Signe, et Pessaħ son nom est un Signe, et le Shabbath son nom est un Signe, et la circoncision son nom est un Signe. De lui vient le signe de l'arc-en-ciel, et partout où il est, l'impureté fuit de lui, c'est pourquoi il était sur le linteau pour chasser la mort qui vient du côté de l'impureté.

Et la force de la lettre, dans sa Shemitah, est qu'alors les eaux seront limpides, peu nombreuses, fortes et pures. Sa Torah est simple, et ses lettres sont simples et fortes, les sphères et les étoiles sont toutes fortes, toutes des lumières brillantes, grandes, forces d'anges puissants, chantant sans fin, et toutes formes et actions étranges, comme la shemitath dans sa force et sa puissance, comme le soleil dans son règne, sous une forme étrange. Et les créatures du monde sont simples, comme l'Œuvre du Jardin d'Eden (Maâsséh Gan Éden), tous ses aspects sont simples et forts, car ils sont dans les gardiens de la middah dans sa rotation, et des forces simples et une reproduction réduite pour les familles de l'impureté, comme il est dit : « Et j'éliminerai l'esprit d'impureté de la terre », pour la grande force du monde et sa sainteté, pas d'exils sans familles, mais une seule famille, réduite, forte et formidable par sa force, le soleil dans sa hauteur, pas de Yétsér Harâ, ni de forces d'impureté, ni d'extérieur, ni de mort jusqu'à la fin de la shemitath, et tous meurent dans un baiser. Leur Torah est simple et forte comme l’offrande d’une Montée, et la manne sera leur nourriture et non les herbes de la terre, et comme la subsistance des anges sera leur subsistance, et six moments pour chanter et psalmodier, des jours forts et des Shabbath longs, des créatures étranges, grandes, saines et fortes, et des visages purs et lumineux.

Heith

Teith

Yod

Kaf

[1] Talmud Pessaħim 87b.

[2] Proverbes 8:22.

[3] Genèse 14:19.